צוות עורכי הדין בהתייעצות כלל משרדית

שכירות וחכירה בתכנית איחוד וחלוקה

משה רז-כהן איחוד וחלוקה, מהדורה שניה (הוצאת בורסי), התשפ"א -2021)

פרק 19 – שכירות וחכירה

"בעל" הוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה ככולל חוכר לדורות. חכירה לדורות היא שכירות לתקופה העולה על 25 שנים. הואיל והמחוקק השווה את מעמדו של החוכר לדורות למעמדו של הבעלים בחלקה המוחכרת לפלוני יש אפוא ליטול גם את הסכמת החוכר לתכנית האיחוד והחלוקה המוצעת לשם סיווג התכנית ככזו שנערכה בהסכמה לפי סעיף 121 לחוק התכנון והבניה.

זכויות החכירה, עוברות, לצד הבעלות, אל מגרש התמורה שהוקצה לבעליה של הזכות. זכויות החכירה תרשמנה במגרש התמורה החדש על זכות הבעלים המקורי. ההקצאה של זכויות החכירה תבוצע תמיד במגרש התמורה שהוענק כנגד חלקת המקור שהוחכרה. כך יצא, שהבעלים והחוכר בחלקת המקור, יזכו יחדיו בהקצאה באותו מגרש תמורה. באופן זה, תישמר המערכת החוזית בין החוכר לבין הבעלים שהחכיר לו את חלקת המקור. החלפת חלקת המקור במגרש התמורה החדש אינה מביאה לשינוי בתוכנה של זכות החכירה מלבד ההתאמות הנדרשות משינוי מושא ההחכרה. חוזה החכירה המקורי לא פוקע, והוא ממשיך וחל ביחס למגרש התמורה.

חוכר במקרקעי ישראל שזכותו טרם נרשמה

הוראה מיוחדת נוגעת למקרקעי ישראל. בסעיף 259(ד)(1) לחוק התכנון והבניה השווה המחוקק בין מעמדו של חוכר במקרקעי ישראל שהעסקה עימו לא נסתיימה ברישום ונותר הוא בעל זכות חוזית בלבד, לבין חוכר שזכותו רשומה. בהוראת החוק נקבע כי ההגדרה "חכירה לדורות" כוללת, בהקשר למקרקעי ישראל, אף עסקת חכירה שלא נגמרה ברישום. המחוקק ראה להשוות בין החוכר שזכויותיו נרשמו בפנקסים לבין חוכר חוזי שזכויותיו טרם נרשמו. הואיל ורשות מקרקעי ישראל, המופקדת על ניהול מקרקעי ישראל, אף מבצעת עסקאות מכר בעלות במקרקעי ישראל, לא ברור מה טעם ראה המחוקק להבחין בין עסקאות חכירה לבין עסקאות למכירת הבעלות.

שוכר לתקופה הקצרה מ-25 שנים

המחוקק השווה בין מעמדו של החוכר לדורות לבין הבעלים. מה דינו של שוכר שאיננו בגדר חוכר? דהיינו מה דינו של שוכר לתקופה הקצרה מ-25 שנים? הוראת סעיף 126 לחוק התכנון והבניה העוסקת בגורלם של השעבודים בתחום התכנית מתייחסת לשוכר. ההגדרה "שעבוד" שבהוראה, כוללת אף שכירות.

המחוקק הכריע באשר לגורלה של החכירה לדורות וקבע שהיא מועתקת למגרש ההקצאה על פי הוראת סעיף 122 לחוק; בעוד שכירות הקצרה מ-25 שנים, גורלה יוכרע כאמור על פי מאפייניה במקרה הפרטיקולרי. כך, אם פלוני שכר מבנה לשם ניהול בית מלאכה, לא יראה הוא כל תועלת בהעתקת השכירות למגרש ההקצאה החדש של המשכיר. מטרת השכירות לא תוכל עוד להתקיים.

בהמשך הפרק

  • האם נדרשת גם הסכמת הבעלים שהחכיר את הקרקע, אפילו לתקופה של 999 שנים, ואיך נשמר השווי הפנימי בינו לבין החוכר.
  • האם אפשר להקצות חכירה בחלק בלתי מסוים ממגרש תמורה, שאלה שכיחה בתכניות להתחדשות עירונית.
  • מה מעמדו של בעל חוזה חכירה במקרקעי ישראל בטבלת ההקצאות עצמה, להבדיל משאלת סיווג התכנית כתכנית בהסכמה.
  • האם יש עדיין לבקש את הסכמת שוכר לתקופה של יותר מארבע שנים, לאחר שבוטלו התקנות הישנות בשנת 2009.

מתוך ספרו של משה רז-כהן איחוד וחלוקה, מהדורה שניה (הוצאת בורסי), התשפ"א-2021

על חכירה ועל עסקאות מול רשות מקרקעי ישראל ראו בעמוד רשות מקרקעי ישראל, ועל תכניות לחלוקה מחדש בעמוד איחוד וחלוקה.