משרדנו הוא בין הבודדים בתחום שצבר ניסיון רב בייצוג בעלי בתים וייצוג דיירים בבתי המשפט ובבתי הדין לשכירות.
מיהו דייר מוגן?
זכותו של דייר מוגן, בתקופה הסטאטוטורית, מתמצה בחסינותו מפינוי.
בית המשפט הכיר בדייר מוגן כבעל זכות הראויה להגנה לפי הוראות חוק התכנון והבנייה.
הדיירות המוגנת יכולה להימשך זמן רב, אלא שהימשכותה תלויה בקיומן של עובדות לפי הוראות חוק הגנת הדייר וההלכה הפסוקה בעניין.
השאלה אם לזכות הדיירות המוגנת היבטים קניינים, היא שאלה המעוררת מחלוקת.
אולם דומה כי הדעה הרווחת היא שדיירות מוגנת איננה נחשבת לזכות קניינית.
תכליתו של חוק הגנת הדייר היא להגן על השוכר מפני תביעת פינוי, שימשיך להחזיק במושכר כל עוד יקיים הוא את תנאי השכירות ולא ינטוש את המושכר.
השתתפות דייר מוגן בטבלת איזון במסי תוכנית איחוד וחלוקה.
לעמדת הדייר המוגן אין משמעות לצורך סיווג ההליך כהליך של חלוקה מחדש בהסכמה.
הואיל ובשום מקרה אין הוא נהנה מההקצאות החדשות, ולכל היותר השינוי במצבו יתבטא בשינוי זהותו של בעל הבית, אין ליתן לו את זכות הווטו מפני סיווג ההליך כהליך שבהסכמה.
עורך דין הגנת הדייר: ייצוג בעלי נכסים ודיירים מוגנים
תיק לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, נשען כמעט תמיד על עובדות ישנות: מתי התחילה השכירות, אם שולמו דמי מפתח ומי גר בדירה לאורך השנים. עורך דין הגנת הדייר צריך לשחזר את התמונה הזו מתוך מסמכים ועדויות, ולהכיר פסיקה שנוטה כיום לפרש את החוק בצמצום. המשרד מייצג את שני הצדדים. במשך שנים ייצג המשרד את החברות הממשלתיות עמידר וחלמיש ואת מינהל מקרקעי ישראל בהליכי פינוי, ובהם הליכים נגד דיירים מוגנים, ולצד זאת הוא מייצג דיירים מוגנים שמבקשים להגן על זכותם.
העמוד הזה עוסק בטיפול המשפטי עצמו. ההסבר המלא על החוק, על זכויות הדייר המוגן ועל חובותיו נמצא במדריך חוק הגנת הדייר 1972: המדריך המקיף.
מה המשרד עושה עבור בעלי נכסים
- בדיקה אם השכירות מוגנת בכלל, ואם יש עילת פינוי שאפשר להוכיח
- הגשת תביעת פינוי וניהולה עד לביצוע פסק הדין
- משא ומתן על פינוי בהסכמה וניסוח הסכם הפינוי
- הסדרת מעמד הדייר לקראת מכירת הנכס או פרויקט התחדשות עירונית
מה המשרד עושה עבור דיירים מוגנים
- הגנה מפני תביעת פינוי, כולל טענה לסעד מן הצדק
- בירור הזכות להמשיך בדיירות אחרי פטירת הדייר
- ייצוג בחילופי דיירים ובחלוקת דמי המפתח
- משא ומתן על פיצוי תמורת פינוי הדירה
חוק הגנת הדייר ופינוי: בעילה או בהסכמה
פינוי בעילה לפי סעיף 131
דייר מוגן אפשר לפנות רק בעילה שהחוק מכיר בה. סעיף 131 לחוק מונה את עילות הפינוי, ובהן אי תשלום דמי שכירות, הפרת תנאי מתנאי השכירות ונזק שנגרם למושכר בזדון, וכן מצבים שבהם בעל הבית זקוק לנכס או מבקש להרוס את הבניין ולבנות במקומו. בחלק מהעילות החוק מחייב להעמיד לדייר סידור חלוף. הפסיקה הכירה גם בנטישת המושכר כעילה לפינוי. כל עילה דורשת תשתית ראייתית משלה, ולכן השאלה הראשונה היא איזו עילה אפשר להוכיח בפועל.
סעד מן הצדק לפי סעיף 132
גם כשהוכחה עילת פינוי, הפינוי אינו אוטומטי. סעיף 132 לחוק מאפשר לבית המשפט, לגבי חלק מהעילות, לסרב לתת פסק דין לפינוי אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לתתו. בפועל נבחנים, למשל, תום הלב של הדייר, השאלה אם תיקן את ההפרה ומשקל הפגיעה בבעל הבית. עבור הדייר זו לעיתים קרובות טענת ההגנה המרכזית. עבור בעל הנכס, המשמעות היא שהתיק צריך להיבנות מראש כך שיתמודד גם איתה.
פינוי דייר מוגן בהסכמה
תיקים רבים מסתיימים בהסכם: הדייר מפנה את הדירה ומקבל פיצוי. אין נוסחה קבועה לסכום. במשא ומתן נלקחים בחשבון הפער בין שווי הנכס כשהוא פנוי לשוויו כשהוא תפוס, החלוקה שהחוק קובע לדמי מפתח בין דייר יוצא לבעל הבית, וסיכויי כל צד בהליך משפטי. הסכם טוב קובע מועד פינוי ברור ומנגנון תשלום שמגן על שני הצדדים, למשל באמצעות נאמנות, ומתייחס גם להיבט המיסויי.
העברת הדיירות המוגנת לבני משפחה
הדיירות המוגנת אינה פוקעת בהכרח עם פטירת הדייר. החוק מאפשר, בתנאים מוגדרים, לבן הזוג ולבני משפחה מסוימים שגרו עמו בדירה להמשיך בה כדיירים מוגנים. התנאים, ובהם זהות הקרובים הזכאים ומגוריהם המשותפים עם הדייר לפני פטירתו, נבחנים בקפדנות. זה אחד המקורות הנפוצים למחלוקות בין בעלי נכסים לבני משפחת הדייר, והמשרד מייצג את שני הצדדים בבירור הזכאות.
בית הדין לשכירות
לצד בתי המשפט פועל מכוח חוק הגנת הדייר בית הדין לשכירות, ערכאה ייעודית שדנה בעניינים שהחוק מסר לסמכותה, כמו מחלוקות על שיעור דמי השכירות המוגנים ועניינים נוספים ביחסי בעל הבית והדייר במהלך השכירות. תביעת פינוי, לעומת זאת, מוגשת לבית המשפט. ההבחנה חשובה כבר בשלב פתיחת ההליך, כי פנייה לערכאה הלא נכונה מעכבת את הטיפול.
דייר מוגן בפרויקט התחדשות עירונית
בבניין שמיועד לפינוי בינוי או לפרויקט התחדשות עירונית אחר, דייר מוגן יכול לעכב את הפרויקט כולו. הוא אינו הבעלים של הדירה ולכן בדרך כלל אינו צד להסכם עם היזם, אבל אי אפשר להרוס את הבניין בלי להסדיר את מעמדו. הפתרונות נעים בין הסכם משולש של היזם, בעל הדירה והדייר, לבין פיצוי לדייר שמפנה, ובמקרים מתאימים שימוש בעילת הפינוי שעניינה הריסה ובנייה מחדש, המחייבת סידור חלוף. בתכנית איחוד וחלוקה עולה שאלה נוספת: האם הדייר המוגן זכאי להקצאה. עמדת המשרד מפורטת במאמר השתתפות דייר מוגן בטבלת איזון בתכנית איחוד וחלוקה.
שאלות שבעלי נכסים ודיירים שואלים
מתי חוק הגנת הדייר לא חל?
החוק לא חל על כל שכירות. הוא חל בעיקר על דירות שהושכרו לפני 20.8.1968, או שהושכרו אחרי מועד זה ושולמו בעדן דמי מפתח. מחלוקת על תחולת החוק נפוצה, למשל כשבעל הנכס טוען שלא שולמו דמי מפתח, וההכרעה תלויה בראיות, לעיתים מלפני עשרות שנים. כשהחוק אינו חל, הפינוי מתנהל לפי הכללים הרגילים, כמתואר בעמוד פינויים וסילוק יד.
מה קורה לדייר מוגן כשהנכס נמכר?
הדיירות המוגנת נשארת בתוקף. הרוכש נכנס לנעלי בעל הבית הקודם, ולכן נכס שמתגורר בו דייר מוגן נמכר בדרך כלל במחיר נמוך משמעותית ממחירו של נכס פנוי. לפני רכישה כזו כדאי לבדוק את מעמד הדייר ואת הסיכוי לפנותו.
האם דייר מוגן יכול למכור את הזכות שלו?
הדייר אינו בעלים ואינו יכול למכור את הדירה. בתנאים שבחוק, דייר ששילם דמי מפתח רשאי להציע דייר חלופי שישלם דמי מפתח, והסכום מתחלק בינו לבין בעל הבית. במקרים מסוימים החוק מקנה לבעל הבית זכות לקבל את הנכס לידיו במקום לקבל דייר חדש.
האם בעל הבית יכול להעלות את דמי השכירות?
לא כרצונו. דמי השכירות של דייר מוגן נקבעים לפי הוראות החוק ומכוחו, ולא לפי מחירי השוק. מחלוקת על גובהם יכולה להתברר בבית הדין לשכירות.
