צוות עורכי הדין בהתייעצות כלל משרדית

תשלומי איזון בתכנית איחוד וחלוקה

משה רז-כהן איחוד וחלוקה, מהדורה שניה (הוצאת בורסי), התשפ"א -2021)

פרק 35 – תשלומי איזון

עקרון השוויון היחסי מוגן בשניים: ראשית באמצעות הכלל הראשוני, שלפיו על מוסד התכנון לפעול, במידת האפשר, כדי שיישמר השוויון היחסי בעין; דהיינו, ששוויו של כל מגרש שיוקצה ביחס לשווים של כל המגרשים החדשים שנוצרו בחלוקה החדשה, יהיה ככל האפשר, כשוויה של החלקה הקודמת של מקבל ההקצאה ביחס לשוויין של סך כל החלקות הקודמות. שנית, באמצעות הכלל המשני, של פיצוי או השבה, שלפיו אם לא עמד מוסד התכנון בשמירה על היחסיות האמורה בהקצאת הזכויות, יקבל מי שזכה להקצאת זכויות בחסר תשלום ההפרש מעם הוועדה המקומית; ומי שזוכה להקצאת זכויות במגרש ששווין מעל לשווי הנדרש לשמירת היחס האמור, חייב בתשלום ההפרש לוועדה המקומית. תשלומים אלה, של פיצוי או השבה, מכונים "תשלומי איזון", שכן מטרתם להביא לאיזון בין הנוגעים בדבר, כדי לשמור על השוויון היחסי.

כלל ראשוני וכלל משני

הכלל הראשוני של הקצאה יחסית בעין איננו מוחלט ויש להקפיד עליו "במידת האפשר"; הכלל המשני הוא מוחלט. אם לא נשמר השוויון היחסי בהקצאה בעין, אין עוד שיקול דעת ויש להביא, ללא סייג, לשימור השוויון היחסי באמצעות תשלומי האיזון. בעוד מידת ההתערבות השיפוטית בשמירה של הכלל הראשוני מזערית ומוסד התכנון הוא שמחליט "אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה", שימור השוויון היחסי באמצעות תשלומי האיזון אינו נתון כלל לשיקול דעת מוסד התכנון.

מתי נוצרים תשלומי איזון

ייתכנו אפוא מקרים, שבהם יבכר מוסד התכנון אינטרסים אחרים על פני אינטרס שימור השוויון היחסי בהקצאת הזכויות בעין במגרשים החדשים. כך ייתכן ששיקולים תכנוניים, שלא להרבות בנייה באזור מסוים, לא יאפשרו "להקצות" די זכויות בניה למגרש פלוני כדי ששוויו ביחס לשווי יתר המגרשים שבתכנית, יהיה כשווי המגרש הקודם ביחס ליתר המגרשים הקודמים. או שמוסד התכנון יעדיף שלא להרבות בהקצאה לבעלות משותפת מתוך מטרה לעודד פיתוח מהיר, ועל כן לא יהיה מנוס מקביעת תשלומי איזון. במקרים הללו, לבעל המגרש ששוויו פחת, תהא זכות לקבל את תשלום ההפרש מן הוועדה המקומית; ועל זה ששווי מגרשו עלה מעבר לערך השוויון היחסי, יהיה לשלם את ההפרש לוועדה המקומית. בהיעדר אפשרות לבסס את הקצאת המגרשים, בחלוקה החדשה, על שוויון יחסי גמור בין הבעלים, מתאפסים הפערים באמצעות גביית דמי איזון ותשלומם.

בהמשך הפרק

  • מדוע תמיד אפשר לשמור על השוויון היחסי בעין במחיר ויתור על הבעלות הנפרדת, ומהם מקרי הקיצון שבהם הקצאה במשותף חורגת משיקול הדעת של מוסד התכנון.
  • כיצד ראוי שינהג מוסד התכנון כשבעל זכויות טוען בהתנגדותו שאין ביכולתו לממן את תשלומי האיזון שהוטלו עליו.
  • באילו נסיבות בעל חלק מזערי בקרקע עשוי לקבל דמי איזון בלבד, בלי הקצאה בעין, ומה הקשר ל"הפחתה למושע".
  • מי מוסמך לקבוע את שיעור תשלומי האיזון, וכיצד הם מוצגים בטבלת ההקצאה והאיזון שבתקנות.

מתוך ספרו של משה רז-כהן איחוד וחלוקה, מהדורה שניה (הוצאת בורסי), התשפ"א-2021

על הטבלה שבה נקבעים תשלומי האיזון אפשר לקרוא בעמוד טבלת איזון, ועל ההליך כולו בעמוד איחוד וחלוקה.