תוכניות איחוד וחלוקה הנערכות במסגרת פרק ג' סימן ז' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה -1965 מאפשרות עריכת תכנון כולל לשטח מקרקעין.לאחריו תתבצע חלוקת השטח תוך ייחוד שטחים לצורכי ציבור וכן ייחוד שטחים לבעלי הזכויות בהתאם לשווי זכותם בקרקע קודם לאיחוד. שמאי המקרקעין, עליו מוטלת מלאכת האיחוד והחלוקה בהתאם לשווי זכויות הבעלים, חייב לשמור על השווי היחסי של כל זכות לפני החלוקה, וזאת באמצעות טבלאות איזון וחלוקה – כלי המחיש את היחסים בין השווים לפני ואחרי החלוקה. ככל שלא נשמר היחס בין שווי המקרקעין לפני לבין אחרי ההליך, אז יידרשו בעלי הזכויות לבצע תשלומי איזון ביניהם.
בעלי הזכויות ששווי ממקרקעיהם עלה ישלמו את ההפרש למי מבעלי הזכויות במקרקעין ששווי ממקרקעיהם ירד לאחר החלוקה.
תשלומי האיזון משולמים בין הבעלים עצמם אולם הכספים מועברים ראשית אל הועדה המקומית והיא שאחריות להעברת התשלום אל בעל הזכות שזכאי לקבלם.
בהליך הנדון בפני בית המשפט העליון, נקבע כי החובה המשפטית לשלם דמי איזון והזכות המשפטית לקבלם איננה במישור המשפט הפרטי אלא במישור המשפט הציבורי. קרי בעל מקרקעין החייב בתשלום דמי איזון איננו נושא בחבות כלפי מי מבעלי מקרקעין אחרים.
אלא כלפי הועדה המקומית והזכאי לקבלת דמי איזון איננו רשאי לתובעם מן החייב בהם, אלא מן הועדה המקומית בלבד.
פרצלציה ורפרצלציה
המונחים פרצלציה ורפרצלציה קיימים זמן רב בתחום המקרקעין ועוסקים באיחוד וחלוקה של קרקעות. אבל האם יש צורך בהסכמה של בעלי הקרקעות?
לחצו על מנת לראות את התשובה.